כל מה שרציתם לדעת על שילוח של מטענים רגישים ומסוכנים:
מהו בכלל מטען מסוכן? איך מתבצע תהליך השילוח של מטען מסוכן? ומה הכי חשוב לדעת?
עבור רובנו, כאשר אנו מדמיינים מטען המכיל חומרים מסוכנים, עולה לראש תמונה של מיכליות אטומות היטב עם מדבקות גדולות המעטרות אותן בצבעים חזקים ואותיות גדולות שבתוכן מונחת פסולת אטומית או חומרי נפץ דליקים. עם זאת, רבים מכם אינם יודעים כי חומרים ומוצרים רבים הנמצאים בהישג- יד בפרטיות ביתכם מוגדרים אף הם בידי שרשרת השילוח הלוגיסטית כחומרים מסוכנים. אך נגיע לנושא זה בהמשך.
חומרים מסוכנים קיבלו את שמם שכן יש לנהוג בהם בזהירות מרבית. בהתחשב בסכנות הטמונות בעבודה עם חומרים מסוכנים ובאירועי עבר דוגמת אירוע האסון בטיאנג'ין, בו אחד המחסנים בעיר הנמל הסינית התפוצץ כתוצאה מדלקה של חומרי נפץ וחומרים כימיים מסוכנים, ברור לחלוטין מדוע כל המעורבים במערך התובלה חווים תחושת אחריות חזקה כשהם משנעים מטענים רגישים מסוגים אלו. לתיעוד שגוי או תקשורת לא נכונה של מהות המטען עלולות להיות השלכות חמורות והרות אסון לחיי אדם הנמצאים על החוף או על כלי השילוח דוגמת משאית, רכבת, מטוס או אוניה.
מהם בדיוק מטענים מסוכנים?
מטענים מסוכנים הם חומרים או פריטים המוגדרים כבעלי תכונות מסוכנות, שבמקרה ואינם נמצאים תחת שליטה ובקרה מהווים סכנה בריאותית לבני אדם ולבעלי חיים, כמו גם לסביבה ולתשתיות. מטענים מסוכנים יכולים להגיע בשלוש צורות צבירה: מוצק, גז ונוזל. הם עשויים להיות כימיקלים טהורים או תערובות של חומרים, הם יכולים להיות חמים או קרים, שקופים או צבעוניים, בעלי ריח חריף או ללא ריח כלל והשפעותיהם המסוכנות יכולות להיות מינימליות עד קטלניות.
בקרב ההשפעות המיוחסות לחומרים אלו נכללים בין היתר שריפה חומצית של רקמה עורית, פליטת אדים רעילים או דליקים ויכולת לייצר קורוזיה במתכות וחומרים אחרים. בנוסף, חומרים אלו יכולים להתאפיין בנפיצות בעת חשיפה לחום או להתאפיין בתכונות רעילות בעת מגע עם מים.
העברת מטען רגיש דורשת הסמכה מיוחדת והיא מפוקחת במידה גבוהה על מנת למנוע ככל הניתן תאונות המערבות אנשים או רכוש וכן פגיעה בסביבה או בכלי התחבורה לכל אורך תהליך ההובלה. לכל מצב של הובלה, בין אם באוויר, בים או ביבשה יש תקנות אחרות.
דרכי הסיווג של חומרים מסוכנים
הקוד הימי הבינלאומי (IMDG) מקובל כקו המנחה עבור העברה בטוחה של סחורות מסוכנות וחומרים רגישים דרך הים. הקוד נועד להגן על אנשי הצוות ולמנוע זיהום ימי. יישום הקוד הינו חובה במסגרת התחייבויותיהם של חברי ממשלת האומות המאוחדות, בהתאם לאמנה הבינלאומית לבטיחות החיים בים והאמנה הבינלאומית למניעת זיהום ספינות. הקוד מכיל הנחיות לשימוש נכון בטרמינולוגיה, אריזה נכונה, תיוג, שלטים, סימונים, הפרדה, טיפול ותגובת חירום בעת נשיאת סחורות מסוכנות דרך הים.
הסכם אירופאי על טיפול והעברה של חומרים מסוכנים בתחבורה יבשתית מסדיר את הובלת הסחורה המסוכנת בכבישים. תקנות ההסכם התרחבו גם מחוץ לאירופה ואומצו על- ידי מדינות נוספות בעולם.
הכללים המוסכמים בין-לאומית להעברת סחורות מסוכנות בדרך האוויר מכוסים על ידי תקנות איגוד הסחר הבינלאומי וארגון התעופה הבינ"ל (IATA) עבור הובלה אווירית.
לכל חומר מסוכן קוד בינלאומי משלו המסווג אותו בהתאמה בצורת ארבע ספרות המתחילות בקידומת UN. המספרים ניתנים על ידי קבוצת מומחים של האו"ם להובלת חומרים מסוכנים ואין אפשרות להסיק מסקנות על טיב החומר לפי מספרו. מספר UN1654 למשל, מסמל את החומר המסוכן ניקוטין. כמו כן, כל חומר מסווג לפי רמת המסוכנות שלו ולתתי סעיפים נוספים.
הקוד והסיווג מהווים הנחייה לאריזה נכונה של המטען; למשל, האם יש לעשות שימוש באריזה ממתכת, עץ, פלסטיק או אריזות קרטון, האם יש "הוראות מיוחדות" הנוגעות למוצרים הנידונים, האם המטען חייב להיות תחת בקרת טמפרטורה, הוראות מיוחדות להנחת המטען בכלי ההובלה לפי אופיו, בין אם ספינה, מטוס או משאית ואפילו אם יש מקומות מסוימים שאסור לחומר המסוכן לעבור בהם, למשל במנהרות מתחת לאדמה או מעל גובה מסוים מעל פני הים בעקבות לחצים אטמוספיריים שונים.
הכללים והתקנות להעברת מטענים רגישים משפיעים גם על תמחור ההובלה. עלויות נוספות הן תוצאה של הצורך בבקרה קפדנית, אריזה מתוחכמת וצוות מיומן המטפל במטען.
הסכנות באי הודעה על היות מטען רגיש או מסוכן
לרוע המזל, קרו בעבר מקרים שיצואנים חסרי מצפון העדיפו לחתוך בעלויות ולא להכריז על שילוח של מטען מסוכן. בעת חקירת אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ב- 2010 התגלו מטענים רבים שהכילו מטענים מסוכנים שלא הוכרזו על היותם כאלה טרם ההפלגה. כיוון שלא ניתן לבדוק כל מטען שעולה על הסיפון, יש חשיבות גבוהה במיוחד להכריז על אופי המטען כאשר מדובר בסחורה בעלת רגישות ופוטנציאל ליצירת מצבים קטסטרופליים.
במקרים מסוימים העברה של חומר מסוכן מתאפשרת תחת הגבלה כמותית. במקרים אחרים יופיע הסימן המעיד על כמות קטנה במיוחד של החומר המסוכן ומכאן על הפחתה ברגישותו. עם זאת, ברור כי יש לנהוג עמו במשנה זהירות.
מדבקות נוספת יכולות להצביע על הכיוון הנדרש להנחת המטען, האם המטען נשלח בתוספת נוזל קירור ועוד.
חומרים מסוכנים בבית?
בתחילת הכתבה הזכרנו כי חומרים המוגדרים כמסוכנים על- ידי התקנות הבינלאומיות להובלה יכולים להימצא גם בבתים הפרטיים של רובנו מבלי שנדע כי הם מסווגים ככאלה. רשימת המוצרים הבאה היא רק דוגמא חלקית למה שאנשי צוות בתהליך השילוח והלוגיסטיקה מזהים כבעלי אופי רגיש בעת הטיפול בהעברתם: סוללות, צבעים, טואלטיקה, תרופות, גפרורים, מציתים, קרח יבש למקרר, זיקוקי חירום, טלפונים סלולריים ומכשירי אלקטרוניקה אחרים בעלי סוללות ליתיום, קוטלי חרקים, דשנים, דבקים ועוד. אלו אמנם אינם מזיקים כשהם בשימוש ביתי בהתאם למטרתם, אך בחשיפה לתנאים מסוימים יכולים לגרום נזק לבעלי חיים ולסביבה.
לסיכום…
אם אתם בוחרים לייצא/ לייבא אתם לוקחים על עצמכם אחריות כאשר אתם שולחים מטענים מסוכנים ובעלי אופי רגיש לבני אדם, בעלי- חיים, סביבה ורכוש. היו אחראים ובחרו בחברת שילוח המחזיקה בידע וברישיונות הנדרשים מהרשויות המוסמכות לטיפול במטענים שלכם.
ISLINE הינה חברה מוסמכת להעברה ולשינוע לוגיסטי באוויר, ביבשה ובים, לרבות הובלה של חומרים מסוכנים.
בזכות הידע והנסיון עתיר השנים, ובתוקף מיצובה כחברה מובילה בתחום ההובלות והלוגיסטיקה, ISLINE פועלת על-פי התקנות של:
– ארגון התעופה הבינ"ל (IATA) עבור הובלה אווירית
– הקוד הימי הבינ"ל להובלת חומרים מסוכנים (IMDG)
– הסכם ADR עבור הובלה יבשתית
ISLINE מעמידה לרשות לקוחותיה מידע מקצועי בנושא, מערך של ציוד מותאם מיטבית להעברת המטענים המסוכנים בהתאם לסוג המטען, אישורים נדרשים לביצוע העבודה וצוות פיקוח, שליטה ובקרה מיומן המתחייב על נקיטתם של אמצעי זהירות מחמירים, קפדניים וחסרי פשרות.
ISLINE – נותנים שירות, לוקחים אחריות.